|
| בקשה לאשרת עלייה ועוד... |
צוויק, שלמה
אוסף:הבן, חיים צוויק
|
שלמה צוויק (1908) יליד קובל, שמשפחתו התגוררה ברח' בריסק 100.
עלה ארצה בינואר 1926.
בשנת 1935 הגיש בקשה לממשלת פלשתינה להעלות את אחותו סוניה ארצה ואכן היא עלתה לארץ.
שלמה הגיש בקשה לאשרת עליה גם לשאר בני המשפחה, אך הבקשות לא אושרו ע"י המשרד הארץ-ישראלי בוורשה.
הנשארים בקובל נספו. |
|
 |
|
| ראו עוד. . . |
תעודות מגימנסיה "תרבות"' |
צורף, חיה
(בקר)
אוסף: הנכד
ישראל (שרוליק) בקר
ראו גם:
בקר ישראל |
|
חיה צורף, 1929-1930: תעודות סוף השנה מהגימנסיה העברית "תרבות" בעברית ובפולנית.
מסתבר שהלימודים היו קשים למדי, אבל ההתנהגות טובה מאוד ומצוינת, והתלמידה נמצאה
מוכשרת להמשיך בלימודים לכתה י' (מחלקה ו' - שישית) ולכתה י"א (שביעית).
על תעודת סיום שישית, חתומים המחנך- י. רוזנפלד ומנהל הגימנסיה- א. פרנקפורט.
ניתן בסיום שנת הלימודים: סוף יוני 1930 |
|
 |
|
| ראו עוד. . . |
הקדשה ממורה נערץ |
|
קובל, 1926.
ד"ר בן-שם (פלדשוה) היה מורה צעיר ומוכשר לפילוסופיה בגימנסיה העברית
"תרבות" בקובל, אחד המנהיגים הנערצים והכריזמטיים בקרב בני הנוער הציונים.
הלהיב את התלמידים (ובמיוחד את התלמידות...) שהתארגנו במסגרת תנועת
"השומר הצעיר".
אלו היו שנות הפריחה של התנועה בקובל. רבים מהבוגרים הגשימו ועלו ארצה
כחלוצים.
בחותמת מיוחדת שהכינו לו המעריצים רשומה דמותו של האיש:
"בן-שם, קבוצה "גורדוניה" בקובל".
בצידו השני של הדף כתב ד"ר בן-שם בשנת 1926 הקדשה לשמעון צורף,
אחד מ"הקשישים" (הבוגרים) של התנועה בקובל:
"לשמעון חזק!
לפעמים רק אם אח אחד
היה לשמעון בטוח...
והיום או שיהיו לך
הרבה או כלום
אך תשמור את "השומר"
חזק ואמץ
ר. בן-שם
קובל, י"ז שבט, תרפ"ו"
|
|
 |
|
| שנה טובה |
צם (לרנר)
(פרלמוטר),
בתיה
אוסף: הנכדה, ענת פרלמוטר-שבו
|
שנה טובה שנשלחה בשנת תר"ץ - 1930, מסאן פאולו ברזיל לקובל,
עבור בתיה פרלמוטר לבית צם, מחתנה נחום-דב (ברל) חסיד בעלה של דבורה -
בתו מנישואים ראשונים של פנחס פרלמוטר - בעלה של בתיה.
דבורה לבית פרלמוטר ובעלה ברל חסיד, היגרו לברזיל בראשית שנות ה-30. |
|
 |
|
| ראו: גולדשטיין, יהושע |
קוזאק, מרים (מניה) |
|
| ראו עוד. . . |
דרכון פולני |
קלקה, ראובן-דוד
אוסף:
הבת, רינה יוגב |
|
כותבת רינה יוגב:
הורי נישאו בקובל כדת וכדין, ברשותי הכתובה המקורית שנערכה בקובל.
מכיוון שגם לאבי וגם לאמי היה סרטיפיקט לעלייה ארצה,
הם נישאו נישואים שניים, פיקטיביים ע"מ להעלות ארצה עוד שני יהודים.
בפספורט ובתעודת העלייה מופיע אבי עם "אשתו" השנייה, אסתר.
|
|
 |
|
| ראו עוד. . . |
כרוז פולני אנטישמי |
מעיזבונו של
קנטור, שלמה
אוסף:
ארכיון קבוץ יגור |
| |
|
כרוז פולני שחולק בקובל לפני שנת 1929
מעיזבונו של שלום קנטור שעלה ארצה ב-1929 במסגרת הכשרת קלוסובה, לקיבוץ יגור.
תרגום מפולנית אווה שלם-ארליך:
פולני!
תמיד, בכל הזדמנות, בכל קניה או רכישה זכור את אחריותך הלאומית.
זכור, שאתה חייב לתמוך באנשיך ולא בזרים, כי זרים לעולם לא יעזרו לך.
אל תקנה אצל היהודים תן להרוויח לבעלי עסק, סוחרים, ובעלי מקצוע נוצרים!
זכור, שבהתנהגותך זו אתה תורם לשיפור גורל ילדיך ובמידה ולא תעשה כך ימסרו הם לעבדות כלכלית של היהודים.
תבחר! שהלב הפולני שלך יצווה עליך לתמוך בנוצרי ולא לתת דבר ליהודי.
(על החתום:) איחוד עממי
(האותיות הקטנות בסוף הכרוז לא ניתנות לפענוח)
|
|
 |
|
| תעודות גמר, תעודת עליה, גלויה מקובל |
קרמר (מוטיוק),
יצחק
אוסף:
בנותיו: תמר חשין,
חיה'לה בק, יעל דיין
|
יצחק קרמר בן שמעון קרמר וגיטל לבית מוטיוק מקובל,
נולד בעיירה ירמולינץ (פודוליה) בשנת 1912.
אמו שהאלמנה בשנת 1918 חזרה לבית הוריה, בריש וחיה מוטיוק, בעלי בית מרקחת בקובל.
בקובל החל יצחק את לימודיו, המשיך בהכשרת קלוסובה, עלה ארצה בשנת 1933.
|
|
 |
|
| אישורי הגירה למקסיקו |
משפ' רובינשטיין
אוסף:
הבת והאחיינית אנט (חנה)
רובינשטיין. מקסיקו
|
אישורי הגירה מממשלת מקסיקו, של בני משפחת רובינשטיין,
אשר היגרו מקובל למקסיקו בשנים 1927 - 1930.
יוסף רובנישטיין, רעייתו קלרה לבית וינשטיין מקובל, אחיו של יוסף והרש
|
|
 |
|
| אישורים מהצבא |
רובנר, ירחמיאל
אוסף:
הבת, עליזה רובנר |
אישורי השתתפות במלחמה ואישורי זכאות לקבלת מדליה
מהצבא הפולני ומהצבא האדום
 |
|
 |
|
| מכתב מקובל לירושלים |
רוזינקו,
אריה (לייב)
אוסף:
משפחת צימוקי (רוזינקו) |
"הזעיקו את אמריקה"
דף ממכתב שנשלח בסביבות שנת 1939 ממשפחת רוזינקו מקובל,
אל בנם לייב (אריה, לימים צימוקי) חלוץ וסטודנט באוניברסיטת ירושלים.
|
|
 |
|
| ראו: רויטר, דוד |
רויזן, שינדל (יפה) |
|
| תעודות מגימנסיה "תרבות" |
רויטנברג, אסתר
אוסף:
הבת, ניצה גרוס |
קובץ תעודות מגימנסיית "תרבות" של התלמידה
אסתר רויטנברג (לימים רובינשטיין) ילידת 1913.
תעודות שנתיות של מחלקה ד', ה' ותעודת הזמן הראשון (מחצית ראשונה) של הכיתה השמינית, שנת לימודים תרצ"ב, 1931-2.
על התעודה חתומים מנהל המחלקה מ. רוזנפלד ומנהל הגימנסיה א. פרנקפורט.
התעודות כתובות בעברית ובפולנית. |
|
 |
| גלויות מקובל לתל-אביב וירושלים |
גלויות שנשלחו מיצחק רויטנברג בקובל לילדיו אסתר ולייזר בישראל.
|
|
 |
|
| תעודת מבחן נהיגה |
| |
רויטר, דוד
ושינדל (יפה) לבית רויזן
אוסף:
הבן, מיכאל רויטר |
|
|
תרגום מפולנית של רישיון הנהיגה של רויטר דוד:
רישיון נהיגה מלודג' שנת 1926 (שם נולד דוד וכנראה נדרש להמציא שם תאריך לידה )
רויטר דוד יליד 14.10.1909.
סיים את לימודיו ביום 2.8.1926 , קורס בן 3 חודשים עם הציונים הבאים:
- הבנת מבנה האוטו: טוב
- הרכבה מעשית ותיקון קלקולים: מספיק
- נהיגה במכונית פרטית: מספיק/טוב
- נהיגה באוטו משא: טוב
- ידיעת כללי נהיגה וחוקי התנועה: טוב
(-חתימות)
|
|
 |
| תעודת חייל בצבא פולין, כתובה, תעודת חבר, תעודת עליה, תעודת התאזרחות, תעודת זהות מפלשתינה |
- תעודת חייל (פרש) בצבא הפולני, של דוד רויטר
בשנים 1931-2.
- הכתובה בין דוד רויטר לבין שינדל רויזן
קובל ט"ו מרחשוון תרצ"ד / 4.11.1933.
- תעודת חבר בפועלי ציון, של דוד רויטר.
קובל 1934.
- אישור עליה ותעודת עליה שנתנו ע"י הנציב העליון לממשלת פלשתינה (א"י)
02.01.1935.
- תעודת התאזרחות שניתנה למשפחת רויטר בשנת 1940
והבקשה לאזרחות הכוללת את הפרטים האישיים של שנדל ודוד רויטר ובנם דן שנולד בשנת 1937.
- תעודת זהות פלשתינאית השייכת לאזרחית החיפאית יפה (לשעבר שינדל) רויטר, 1945
|
|
 |
|
| ברכת הדרך |
רופה (גודיס), דורה
ראו גם:
גודיס, משה |
ברכת הדרך של דורה רופה בת ה- 13 לבן דוד של אביה, ברוך וינשטיין,
שהיגר מקובל לארגנטינה בשנת 1938.
דורה מציירת את "מיני מאוס" ומוסיפה ברכה בפולנית:
"כשלכולם מסביב טוב
אז כולם מרגישים מאושרים"
הברכה נשמרה כל השנים ע"י ברוך ונמסרה חזרה לדורה כמזכרת.
דורה היא הניצולה היחידה ממשפחתה.
- לדף משפחת רופה
- לספורי הינצלותה של דורה,
בחוברות ההנצחה 11 - 16
|
|
 |
|
| מכתב תודה |
רזניק, צבי
אוסף:
מעיזבונו של צבי רזניק.
נמסר לארגון ע
"י אשתו מינה |
מכתב מקובל משנות ה- 30 המאוחרות ממנהלת בית היתומים בקובל אל צבי רזניק בארץ.
צבי רזניק שהיה חניך בבית היתומים, עלה ארצה, עבד בנמל החדש בתל אביב ושלח תרומה לקובל.
במכתב ביידיש (תרגום לעברית: בני גבירצמן) מודה לו המנהלת רייצה לווין על תרומתו.
תרגום המכתב |
|
 |
|
| גלויות ומכתבים מקובל לישראל |
ריידר, יצחק
|
" פעם היו לנו ראשים קלילים יותר...." (המשפט האחרון מהגלויה האחרונה שנשלחה)
מכתבים וגלויות ליצחק ריידר בארץ, מאביו ואחותו בקובל, מתקופת הכיבוש הסובייטי,
שנת 1939 עד 1941 חודשיים לפני פלישת הנאצים לקובל.
המשפחה היגרה לליפציג בגרמניה ב-1920 וחזרה לקובל ב-1933 עם התגברות הנאציזם.
יצחק עלה ארצה בשנת 1934 עם סרטיפיקט ללימודים באוניברסיטה (בטכניון).
האמא נפטרה בשנת 1940, האבא דוד והאחות שרה, ניספו בשואה.
עוד גלויות ועוד גלויות מכתבים מ-1938 מכתבים מ-1939 תרגום המכתבים |
| מוזיאון החפצים מוזיאון החפצים |
|
 |
|
| שנה טובה |
שוורץ, שלמה
אוסף:
הבת, רחל (רוחה) שבא
וארכיון קובל |
שנה טובה שנשלחה בשנות השלושים של המאה העשרים, לקרובי משפחת הוריה
של רחל לבית שוורץ (סמולר מצד אמה)
תרגום מיידיש של דברי האוהב ע"ג הגלויה:
"נערה חמודה – פרח טהור, אציל, אהוב!
תני לי את חמודותייך, את לבבך הטהור,
קחיני, חבקיני סביב!" |
|
 |
| תמונות מחזור |
שלמה שוורץ, יליד קובל 1914. עלה ארצה כבן 18, בשנת 1932,
למד חקלאות במקווה ישראל.
תמונות מחזור ט"ו, שנת 1935
|
|
 |
|
| תרומת דינר אחד |
שוסטר (ליאור), מאשה |
תרומת שוסטר מישקה (מאשה)
מרחוב סנקביצה 46, קובל
לברית הצה"ר העולמית
משנת 1936, המקנה זכות בחירה
לועידותיה בכל העולם.
|
|
 |
| בול פולני |
בול פולני בערך של 45 גרושן,
עליו חותמת קובל.
נשלח ארצה בשנות השלושים
|
|
 |
| שנה טובה |
"שנה טובה" של יעקב וינר הי"ד,
בן-דודה של מאשה שוסטר-ליאור
ערה"ש תרצ"ח
נשלח ב- 6.9.1937
|
|
 |
|
| מכתב מקובל לברזיל |
שטיין, יחיאל
שטיין, נחמיה
אוסף:
הבן, נחמיה שטיין
|
המכתב המקורי נשלח אי-שם בשנות השלושים.
נכתב בקובל ע"י יחיאל שטיין ונשלח לבת-שבע גיבור שהיגרה לברזיל.
בת-שבע היא בת האח של עטל שטיין לבית גיבור, אשת יחיאל.
לאחר המלחמה המכתב נמסר לנחמיה, בנו של יחיאל שטיין. |
|
 |
| כתובה |
|
כתב הכתובה של נחמיה בן יחיאל (שטיין) עם בחירת לבו רבקה בת גדליה.
רבקה ונחמיה יצאו מאיטליה בספינת המעפילים "שאר-יישוב" שנתפסה מול חיפה.
הכתובה נכתבה ונערכה במחנה המעצר מס' 67 באי קפריסין, סמוך למתא דיקיליה.
כותב נחמיה בזיכרונותיו לילדיו:
ב- 21 לחודש מאי 1947 התחתנתי עם אמא (רבקה). החתונה היתה כדת וכדין.
אמא אפילו הלכה למקווה, היא לא רצתה ללכת, אך הרב לא וויתר.
בגדים לא היו לנו, גם שמלת כלה לא היתה, רק מטפחת על הראש
שקבלנו מהג'וינט לחתונה ולחם עגול ושתי טבעות נחושת.
חבר הביא לנו חמישה תפוזים והרב הביא כוס לשבירה.
|
|
 |
|
| בקשת חזרה לקיבוץ |
שיינבוים, אורה
אוסף:
הנכד, יואל גרינשפון
|
החלוצה אורה שיינבוים עלתה ארצה בראשית שנות השלושים והצטרפה למייסדי קיבוץ יגור, אותו עזבה תוך זמן קצר.
במסמך מטעם "הקיבוץ המאוחד" משנת 1934 היא מבקשת לשוב לקבוץ,
שם חייתה והקימה משפחה עם יואל גרינשפון. |
|
 |
|
| ראו: לנגר, אריה |
שיינר, רחל |
|
| גלויה מפולין לפתח-תקווה |
שינדל (אור), פניה
אוסף:
הבת, מרים רפופורט
|
גלויה שנשלחה לפניה שינדל חלוצה מקובל.
פניה עלתה ארצה בשנת 1926, היתה בחבורת הפועלות בפתח-תקווה. |
|
 |
|
| מכתבים בין קובל וישראל |
שניצר (טנדובסקי), פרומה
אוסף:
הבת, בת-שבע גל
|
חליפת מכתבים בין קובל וקיבוץ רמת-הכובש.
המכתבים נשלחו ללפרומה בת בת-שבע לבית זץ ופרץ שניצר, וממנה למשפחתה בקובל. פרומה, ילידת 1910,
חניכת "החלוץ" שעברה הכשרה בגרוכוב. עלתה ארצה בנישואים פיקטיביים (1938) והגיעה לקיבוץ רמת הכובש.
כשנה מאוחר יותר נישאה לחברה להכשרה שלמה טנדובסקי והזוג השתקע במגדיאל.
פרומה נפטרה בשנת 2000.
ילדיהם: ישראל ובת שבע (לימים גל) הקימו משפחות בכפר-סבא.
|
|
 |
| גלויות מקובל לישראל |
גלויות שנשלחו מקובל לפרומה שניצר בקיבוץ רמת-הכובש, מבני משפחתה בקובל, בשנים: 1939 - 1938
|
|
 |
| דרכון פולני |
דרכון ע"ש פרומה כהן, היא פרומה שניצר. פרומה נישאה בנישואים פיקטיביים
ליעקב כהן מאחת העיירות בווהלין וחברה להכשרת גורוכוב, כדי לאפשר את עלייתה ארצה.
יעקב כהן נהרג במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט בקיבוץ רמת-הכובש.
|
|
 |
|
| ראו: פנטורין, רחל ופנחס |
שנקר, רחל |
|
| מכתב שהוברח ותעודות |
שפילמן, אליהו
ומרים (מאטל)
לבית ליכט
אוסף:
הבן, יצחק שפילמן
|
מסמכי אליהו שפילמן ורעייתו מאניה
לבית ליכט.
אליהו שפילמן (שפילמאן) הוא גם עלי, אליה, אלכסנדר.
אשתו מאניה לבית ליכט היא גם מאטל, מרים.
מכתב שהבריח אליהו מהכלא בשנת 1932 אל אחותו רחל לין, חלוצה בקיבוץ משמר העמק. אליהו נדון לשלוש שנות מאסר בכלא פולני בברזה קארטוסקה עקב פעילות בלתי לגאלית נגד השלטון. את המכתב הגניב חבר שהשתחרר מהכלא.
המכתב קופל, גולגל והוכנס לתוך סיגריה. עוד ... |
|
 |
|
| תעודת סיום קורס |
שפירא, גרשון
אוסף:
הנכד, משה שפירא
|
| תעודת סיום קורס הנהלת חשבונות. |
יעקב שפירו (יליד קובל שנת 1907) חניך תנועת גורדוניה בקובל, בנם של גרשון שפירו (יליד 1880) ושרה לבית חסיד מקובל. המשפחה היגרה לארגנטינה בשלהי שנות ה- 20.
עלו ארצה בשנות הששים-שבעים.
כזקן הקובלאים, קבע גרשון את המזוזה בחנוכת חדר קובל שבהיכל ווהלין. |
| לתמונות קביעת המזוזה בהיכל ווהלין |
|
 |
|
| |
|
|
| |
|
|
