משפט הנאצים באולדנבורג גרמניה

משפט הנאצים באולדנבורג

משפטם של שני הפושעים הנאצים - אריך קאסנר ופריץ מנטיי, שנערך בעיר אולדנבורג שבגרמניה בשנים 1964 - 1965. רבות נכתב עליהם בספר קובל. ידוע כי קיימים למעלה מ-30 כרכים של עדות ממשפט זה. אנו, בני הדור השני ליוצאי העיר קובל, ניסינו להתחקות אחר מהלך המשפט בתקווה להבין מעט יותר ממה שקרה באותם ימים נוראיים בהם נרצחו בני משפחתנו שנשארו בקובל. סבים, סבתות, דודים, דודות, ילדים ועוללים בני יומם. התחלת הפעילות לא הייתה מעודדת. החומר הקיים ב"יד ושם" מצומצם ביותר והמעט, נאסר לשכפול ע"י ארכיון המוצא בגרמניה.

למזלנו, בא לעזרתנו חברנו לוועד, בן הדור הראשון, יוסף גולדמן ז"ל שהוא עצמו ניצול ולוחם בנאצים. יוסף פנה לחבר מברלין אשר צילם עבורנו את נימוקי גזר הדין, כ- 170 עמודים כתובים בגרמנית.

במקביל למלאכת התרגום, ראיינו את חברתנו דורה גודיס-רופה, שהייתה בקובל עד לאחר חיסול יהודי הגטו שב"חולות", ברחה והסתתרה בכפר סמוך לקובל.

תודה אישית לבני גבירצמן הנאמן והמסור, לשעבר עיתונאי ב"ידיעות אחרונות", על אין ספור השעות שהשקיע בתרגום ובפענוח הניסוח המשפטי המסורבל של בית המשפט הגרמני.

שני הנאצים הרוצחים, נידונו למאסר עולם ושוחררו לאחר 15 שנה בלבד.

תרגום משפט אולדנבורג - לעברית, כולל:
- הזמנה לעדות / תרגום יוסף גולדמן
- גזר הדין / תרגום יוסף גולדמן ובני גבירצמן
- נימוקים / תרגום בני גבירצמן

אנשי פרויקט אולדנבורג: הילו ורולנד ניידהרדט, פארשיד, עולים לקבר קרל-גוסטב פרידריכשן שעזר לעדים היהודים שהגיעו למשפט אולדנבורג, להרגיש עד כמה שאפשר נוח, באווירה העויינת של 1965.

רולף ריקהאי Rolf Rickhey

דברי השופט הגרמני רולף ריקהאי, כיום בן 95 (2015), בשיחה שנערכה עמו לאחרונה על משפט המרצחים מקובל:
(להאזנה לדבריו בגרמנית, ולצפיה בסרטון, הקישו על תמונתו).
"באותה עת שבה נרצחו יהודי קובל, הייתי בעצמי חייל (גרמני)* ברוסיה. לא פגשתי שם יהודים, אלא רק רוסים. אבל אני יודע שמשפט זה (של רוצחי היהודים בקובל) היה לי נטל כבד במובנים רבים. יותר מכל, הוא נישל אותי מהטבעיות הפשוטה של להיות גרמני. במיוחד מפני ש(אחרי המלחמה) נאמרה בדרך כלל המלה "גרמני", בהקשר של "הוא גרמני טוב".
במהלך המשפט ולאחריו סבלתי תמיד מתחושה רעה, כאשר הרהרתי בקורבנות שאת גורלם המר היינו צריכים לבחון. אני מקווה מאוד, שתוצאות המחקר הנוכחי, אודות חיסול שני הגטאות בקובל, יעמיקו וייצבו את לקחינו (מהשואה), שכן במלחמת העולם השנייה לא רק הובסנו (אנחנו הגרמנים), אלא שבין תחילתה לסופה גרמנו סבל נורא לאחרים – והדבר מהווה אפילו כיום, נטל כבד על כל מי שמהרהר על מה שקרה באותה תקופה. אבל אוליי הרהורים כאלה אינם רק נטל, אלא גם דחף חיובי למחשבה אודות הדרכים שבהן יכול כל אדם להיטיב את דרכיו ולשפר את המציאות.
היחידים שלא יוכלו ליהנות מכך הם אלה שאיבדו בדרך איומה כל כך את הוריהם, קרוביהם וידידיהם הטובים.
זה כל מה שאני יכול לומר כרגע. במועד מאוחר יותר ארצה לשוחח ביתר הרחבה על פרטי האירועים שהמשפט הביא לידיעתי." (תרגם: בני גבירצמן).

* הדברים שבסוגריים אינם של השופט ריקהאי, אלא של המתרגם ונועדו להבהיר את הנאמר.

מקורות לקריאה נוספת:

• משפט אולדנבורג בעיתונות

• עדויות אודות רצח יהודים בבית הקברות היהודי "החדש" בקובל

• פרוייקט אולדנבורג וביקור המשלחת בישראל - 2013

• תמונות מביקור המשלחת בישראל - 2013

• דו"ח פעילות פרוייקט אולדנבורג - 2014

• ראיונות עם הילטרוד ורולנד ניידהרדט בקייץ 2015

• ראיון עם השופט רולף ריקהאי אודות המשפט - 2015 (גרמנית)

• כתבה בעיתון הגרמני "Nordwest-Zeitung" - 2016

• "האמנו שהשמש לא תזרח עוד" - סרטו של פארשיד עלי זהאדי - תרגום עברי של פסקול הסרט

• עדותה של אנה-לולה אטקין רוכוורג (רזינסקה) מתוך סרטו של פארשיד עלי זהאדי